החאן נבנה בתקופה הממלוכית, כחלק מרשת הדרכים המאובטחת וגם כמצודה בפני עצמה היכולה להגן על גשר הירדן ושיירות המסחר. על זמן בנייתו מעידים שפע החרסים, סגנון הבניה ומצבת אבן מפוארת שנמצאה בו לזכרו של אדם חשוב ממוצא תורכי שטבע בירדן בשנת 1308. החאן מתואר על-ידי נוסעים רבים.

ז'קוטן, מהנדסו של נפוליאון משרטט בשנת 1799 מן הגבעות המערביות, את מפת בקעת הירדן והכנרת מבלי לרדת אליהן והוא קורא לחאן Caravanserail שפירושו מבנה ממשלתי לשיירות. בשם זה או בשיבושים שלו, קוראים לו גם נוסעים רבים שפקדו אותו.

תיאורו - מרובע 200x 200 אמה(הם כ 60x 60 מטר), דו קומתי עם מגדלים מבוצרים וחצר מרוצפת גדולה עם בריכה במרכזה, משמשת להשקיית בעלי החיים של השיירות.

השער פונה מזרחה והוא בנוי ארכיטקטונית עם אבן לבנה בניגוד לרב הבניה הבזלתית. מתאורי הנוסעים אנו מסיקים כי תאריך חורבנו של החאן בראשית המאה ה-19. כל הנוסעים שלאחר 1840 מתארים אותו כהרוס ע"י רעידת אדמה (בינהם גם Molyneux 1848, ו- Lynch 1849, חוקרי הירדן וים המלח). מכאן, שנהרס ברעש האדמה בשנת 1837 שפגע קשות גם בעירים צפת וטבריה. הרס החאן וסחף אדמה מן הגבעות הסמוכות כיסו אותו ללא היכר במשך הזמן. לפי חוקרים מן המחצית השניה של המאה ה- 19 ויקטור גרן וטריסטראם.....

וכן ממסמכים רישמיים תורכיים המקום ריק מתושבים. אך מראשית המאה ה-20 מתחילים להשעין מבנים על שרידיהם של החומה החיצונית.

לימים שימש החאן למתיישבי גשר למגורים וכ"סליק" לנשק.